תערוכות חדשות בסדנה לאמנות: "אמנים למען אוקראינה", תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות ו"על הסף"


ביום חמישי, 15.9.22 בשעה 18:00, תיפתחנה במעמד מ"מ ראש העיר שלוש תערוכות חדשות: "אמנים למען אוקראינה" - תערוכה בינלאומית נודדת, תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות המשתתפים בחוגים  והתערוכה "על הסף" בהשתתפות חמישה עשר אמנים עם פרשנויות שונות למושג "על הסף".
    
תערוכות חדשות בסדנה לאמנות: "אמנים למען אוקראינה", תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות ו"על הסף"
תערוכות חדשות בסדנה לאמנות: "אמנים למען אוקראינה", תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות ו"על הסף"-3 תערוכות חדשות בסדנה לאמנות: "אמנים למען אוקראינה", תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות ו"על הסף"-2 תערוכות חדשות בסדנה לאמנות: "אמנים למען אוקראינה", תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות ו"על הסף"-1

שלוש תערוכות חדשות: אמנים למען אוקראינה - תערוכה בינלאומית נודדת ביוזמת מוזיאון הפיוז`ן ניו יורק-צ`כיה ובאדיבות האוצר והאמן דורון פולק. תערוכת תלמידי הסדנה לאמנות המשתתפים בחוגים: קדרות יפנית בהדרכת יפעת אלישר, פיסול קרמי בהדרכת רוני אדם, ציור לנוער ומבוגרים בהדרכת אנג`ל כליף, ויטראז` ופסיפס בהדרכת בקי רגב, פיסול בחוטי ברזל בהדרכת ניהאד דביט, שילוב אמנויות לילדים בהדרכת מירה דובק, ציור לילדים בהדרכת אלה שיפין, פיסול לילדים בחומרים רכים בהדרכת יונה עפרוני. 
 
התערוכה "על הסף" מתפרשת בחללי התצוגה, התערוכה בודקת פרשנויות שונות למושג "על הסף". מצב ביניים, נקודה שהיא על פי תהום, רגע לפני הנפילה ומהי מידת היכולת לעמוד בפני קשיים. אלו מוצאים את ביטויים בציור, פיסול, וידאו, צילום ומיצב.
 
שוקי אפלבוים מנהל דו-שיח עם הכתמים על המצע, נותן ליד לזרום בחופשיות, ציור אוטומטי, משתמש בכתמי צבע אקראיים ובמילים, לדבריו: " "הדמות" נמצאת שם, אני רק מסמנה, מגלף אותה ונותן בה רוח חיים צבעונית במגע הקסם של יד אמן".
 
משה אלבס ממקם את עצמו במצב ביניים "בין ציור לאיור, בין צבע לטוש, בין צליל נוגע ונוגה למילה כתובה שיודעת לבטא מחשבתי, בין השורשים הנטועים עמוק ומלווים אותי והעיניים המסתתרות, המביטות שרואות הכול בשבילי... ציור הוא האופן שבו אתה משתמש בדמיון שלך עוד לפני משיכת המכחול הראשונה".
 
רחל עזרא בתחריטים זעירים עוקבת אחר מצבים, אירועים והגיגים, זיכרונות מהעבר וההווה. החריטה על פני לוח הנחושת במחט מקבילה עבורה לרקמת חיים, סיפור של געגוע או אולי תעתוע.
 
דינה גוטליב מתמקדת בנושאים של איכות הסביבה וההרס שאנו גורמים לחי ולצומח. העבודה בסדרות מאפשרת לה להתמקד ולהעמיק בנושאים הנוגעים לליבה. בסדרה "תקווה עקורה" הגזעים החשופים, נטולי עלים, ללא בסיס מוצק בקרקע המציאות, בעלי עוצמה ותקווה. בסדרה "פעם היה פה ים" קיימת ביקורת נוקבת על גורלם של יצורי הים וההשלכה על גורלנו, הביקורת החברתית וההשלכות האקולוגיות כואבות אך אינן נטולות תקווה.
  
בסדרת העבודות "חלל" "Space" מצלמת רונית שפיר את ביתה תוך פינוי וריקון החלל. כל החללים, הקירות ופינות הבית מצולמים בקווים נקיים ומינימליסטים תוך שימוש באורות וצללים, צורות וזוויות שיש בהן מן הנסתר החידתי, ריקון הבית אינו רק פיזי, הבית הריק הוא הוויה ריקה , לדבריה: "אני מספרת את סיפור הקן שהתרוקן והתמלא בחיים אחרים".
 
עבודותיה של יפית איטח מאופיינות בצבעוניות עזה ובקומפוזיציות מופשטות בעיקרן, מבין כתמי הצבע הבוהקים מבצבצות דמויות אנוש, מרחפות בחלל "אוטופי"- רצוי ומושלם אך לא מציאותי.
 
הסגרים הכפויים והבידוד החברתי בתקופת הקורונה, יצרו אצל האמנית ציפי שיש את תחושת הצמצום האישי והרגשי אשר הובילה לחיפושים המאופיינים בבריאת עולמות על גבול המופשט תוך שימוש אינטנסיבי בצבע השחור הנעטף בשכבות של אופטימיות.
 
הקונכייה בפסלו של אלי אהרון "על סף טביעה" זוכה להאנשה, רשת הדייגים המפוסלת באבן כמעטפת המגוננת ומשיבה חיים על פני האדמה.
 
אורית גינזבורג בציור אינטואיטיבי בוראת עולם סוער חיצוני, יקום בו תנועת האור מבליחה מבעד לכהות של האדומים או הכחולים, כאותם גרמי שמים זוהרים המפזרים אור מבעד לעלטה.

הצפת מרתף הבית במי נחל שורק, לא הותירו ציור אחד שלם לאמן משה לסרי המתמקד בנופיה של הארץ ובאתריה ההיסטוריים של יבנה, העיר בה הוא חי. טלטלת הקורונה והסגרים הממושכים הביאו אותו לקום ולחפש דרך לצאת מהמצב העגום. הוא שב לצייר ציורים פיגורטיביים המעידים על אהבת הטבע, התנפצות הגלים על סלעי החוף, גזעי העצים על גדות הנחל השוצף, השתקפותה של הצמחייה במי אגמים ושמיים מעוננים הסוככים על השבילים. אופטימיות המשדרת אהבה ותקווה.
 
הפסלת אלה גרינברג עוסקת בדמויות אנוש במצבים שונים. מעשה לוליינות לצד עצבות, קרקס החיים אל מול חיי היום יום. זיכרונות של הגירה וזרות תוך חיפוש זהות ושייכות לחברה ולעברה.

שתי עבודות ווידאו של האמנית אלסה טגניה מתייחסות לנושא -"הדם" מנקודת מבט של זהות ושייכות נשית. קיים קונפליקט בין הטיפוח האישי והעיסוק בעבודות הבית. ההתייחסות לחשיבות הדם בדת כחוקי שחיטה, כשרות, המחזור החודשי ומנהגי הנידה. יצירת הווידאו השנייה מתייחסת לצד החברתי ולקבלת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. טיפות דם הנוזלות בניגוד לכוח המשיכה מלמטה למעלה וברקע שיר עם המקובל באתיופיה מרמז על התפכחות מתמימות ילדותית אל המציאות בישראל.
 
פסלו של טספאי טגניה "השתלבות" עשוי בשילוב של עלי בננה ופיסות בד דקורטיביות המשקפות את התרבות העממית האתיופית והאפריקאית. פסל זה מייצג את האישה האתיופית כאישה חזקה ומשוחררת. החיבור בין מלאכת האישה ואופן ישיבתה מלמד על החיבור לטבע ולצמחיה מאזור מגוריו באתיופיה. ההישענות על התרבות המסורתית קושרת בין געגוע לשורשים לבין הגאווה והשייכות למדינה.

סצנות מחיי היום-יום בסגנון ההיפר-ריאליזם בציוריה של בלהה בריינס, על סף הפנטזיה, עולמות תרבותיים עתיקים לצד החיים המודרניים, העכשוויים. חפצים, דמויות, נוף ומראות החולפים על פניה בטיולים למקומות קרובים ורחוקים. השתקפויות הנותנות משמעות נוספת לתוויות וזיכרונות.

לאמן אביב כהן אוסף יודאיקה עשיר, בתערוכה "על הסף" יוצגו כרטיסי ברכה לראש השנה. מנהג לשלוח כרטיסי ברכה לקראת תחילתה של שנה החל בקהילות מזרח ומערב אירופה במאה ה-19. מנהג אשר הלך והתרחב בקהילות שמעבר לים. בארץ המנהג הגיע לשיאו בין שנות ה-50 לשנות ה-80. עם התפתחות כלי התקשורת והמדיה האלקטרונית הלך ודעך המנהג ונשאר נחלתם של אספנים. בנוסף לאוסף זה מוצג אוסף השופרות. בראש השנה קיימת מצוות תקיעה בשופר כנאמר: "יום תרועה יהיה לכם", מסמל את בקיעת השמים וקבלת התפילות. השופר עשוי מחיה טהורה ובעלת קרניים, מקפידים על אייל לזכר עקידת יצחק מאחר והאייל נעקד במקומו של יצחק. "על הסף" ניצלו חייו ונזרע הזרע לחיים והמשכיות בפתחה של שנה חדשה.

אוצר התערוכות: רוני ראובן.
נעילה: 25/10/22
 
(1/9/22)